בשנת 2012 עבר תיקון לפקודת מס ההכנסה שעסק ברובו בהגדלת הפטורים הניתנים על קצבאות.
במסגרת תכנון נכון, התיקון מאפשר לקבל פטורים גבוהים בהרבה על קצבאות מאלו שהיו קיימים טרום התיקון. חשוב לציין כי התיקון כשלעצמו אינו קל ליישום בשוטף ודורש תכנון, מעקב והבנה כלכלית בכדי לנצל אותו במלואו.
בנוסף, החוסך יוכל לקבל פטור על קיצבה שנובעת כתוצאה מהפקדות מעסיק שמוסו בשוטף על ידי העובד, והפקדותיו אשר לא קיבל בגינן הטבות מס קיצבה לא יושפעו מפטורים אחרים שהתקבלו – קיצבה מוכרת.
נשמע מסובך? אבל העניין רק הולך ומסתבך במידה והקיצבה מקבלת פטור, אז, באופן עקרוני, גם היוון הקיצבה מקבל פטור (היוון משמעו קבלת סכום חד פעמי), אבל היוון אפשרי רק מעבר לפנסיית מינימום (כ-4,550 שקלים), ומה קורה עם היוון של קיצבה מוכרת?
אז נעשה קצת סדר, זה אכן נשמע מסובך, אבל שווה הרבה מאד כסף, ולכן כדאי להשקיע עוד קצת להבין ולזכור שתכנון נכון לאורך זמן מאפשר פטור ממס גבוה יותר בפרישה.
תיקון 190 מאפשר לנו לבצע הפקדה חד פעמית לקופת גמל ולא לקבל בגינה הטבת מס – לנהל את הכסף על כל היתרונות המוכרים בקופת הגמל, ובסופו של דבר לקבל החלטה האם לקבל קיצבה פטורה ממס, או לחילופין, במידה וקיימת פנסיה הגבוהה מפנסיית המינימום, גם לבצע היוון ולשלם מס שיגיע עד לכ-15% מהרווח הנומינלי.
תכנון ושימוש נכונים בתיקון יכולים לתת לנו ערך רב ובכל מה שקשור לכסף – אין לזלזל במכשירים אשר נותנים יתרונות מיסוי. גם אם לא הכל ברור, מה שצריך להיות ברור שתכנון נכון יכול לתת לנו יותר על הכסף שלנו.