את מרכיבי הביטוח השונים ניתן להתאים להעדפותיו של המבוטח.
ביטוח מנהלים הוא חוזה בין המבוטח לבין חברת הביטוח, הנקרא 'פוליסת ביטוח'. היות שמדובר בחוזה, מרבית התנאים בו קבועים ואינם ניתנים לשינוי במהלך תקופת הביטוח.
כך לדוגמה אם חברת הביטוח רוצה להעלות את פרמיית הביטוח בעבור כיסוי ביטוח החיים היא תוכל לעשות זאת רק לגבי מבוטחים חדשים ולא לגבי מבוטחים קיימים בפוליסה.
בביטוח מנהלים, חברת הביטוח היא זו שנושאת בסיכון הביטוחי הקיים בפוליסה. כלומר, המבוטח משלם לחברת הביטוח פרמיה חודשית בעבור הכיסויים הביטוחיים, וחברת הביטוח תשלם במקרה מות המבוטח את סכום הביטוח למוטבים שקבע המבוטח בפוליסה, או תשלם במקרה של אובדן כושר עבודה קצבה חודשית למבוטח כחלופה להכנסתו מעבודה.
בנוסף, חברות הביטוח משווקות פוליסות המבטיחות כי תשלומי הפנסיה לא יושפעו משינויים בלוחות תוחלת החיים, כך שגם אם תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה גדלה, לנתון זה לא תהיה השפעה על גובה הפנסיה של המבוטח לאחר הפרישה.
דהיינו, עלייה בתוחלת החיים לא תקטין את הקצבה הצפויה למבוטח לאחר הפרישה.